ספרינט מחשבים 2001 בע"מ נ' ישקול (מחסני ערובה )בע"מ

החלטה

בקשה למתן צו עשה זמני.

לטענת המבקשת, היא רכשה מלאי עסקי הכולל מוצרי חשמל שונים ושתייה חריפה מאת חברת קופרשולץ מוצרים ביתיים בע"מ (להלן - קופרשולץ) ביום 06/06/10 בשווי של 1,163,381 ₪.

הסחורה מאוחסנת אצל המשיבה.

לטענת המבקשת, קופרשולץ מסרה לה כי המלאי הועבר על שמה של חברת אינטגרם תמורת הלוואה בסך 900,00 ₪, ובהמשך לכך הועבר המלאי המצוי אצל המשיבה על שמה של אינטגרם. לנוכח העסקה לרכישת המלאי על ידי המבקשת, העבירה המבקשת לחברת אינטגרם סך של 900,000 ₪ וזו התחייבה להעביר הסחורה המאוחסנת אצל המשיבה על שמה של המבקשת.

אולם, המשיבה מסרבת לשחרר הסחורה לידיה של המבקשת.

המבקשת טוענת, כי הסחורה שייכת לה, ועל כן על המשיבה להעבירה במלואה לידיה. לטענת המבקשת, היא זקוקה למלאי המאוחסן אצל המשיבה, לצורך עסקיה ועל רקע התחייבויות שנתנה לאספקת הסחורה. המבקשת אף חשופה, לטענתה, לתביעות של צדדי ג' בגין אי אספקת סחורה.

המשיבה הבהירה בתשובתה, כי בהתאם להסכם שבינה לבין קופרשולץ, למשיבה יש זכות עיכבון ומשכון על כלל הסחורה שבידיה וכן נתונה לה זכות עיכבון מכוח הדין. המשיבה מדגישה כי החובות כלפיה נובעים הן מאחסנה והן משיקים שחוללו. לטענת המשיבה, החוב של חברת קופרשולץ עצמה כלפיה, עומד על סך כולל של כ-350,000 ₪. עם זאת, לטענת המשיבה, גובה החוב הכולל עומד על סך של כ-560,000 ₪, שכן על פי ההסכם שבין הצדדים, הוקנתה זכות העיכבון והמשכון בגין חובות לכלל החברות בקבוצת ישקול. בדיון שנערך בפניי הובהר כי סך זה אינו כולל עדיין שיקים שנמסרו, טרם נפרעו, וככל הנראה לא יכובדו. סך החוב הכולל, לו טוענת המשיבה ואשר לגביו היא טוענת כי זכאית לעיכבון ולמשכון, עומד על סך של כ-600,000 ₪.

במאזן הנוחות, לשני הצדדים עלול להיגרם נזק של ממש, בין אם יינתן הצו המבוקש ובין אם תדחה הבקשה. בכל הנוגע למבקשת, זו זקוקה לסחורה להמשך פעילותה ולצורך עמידה בהתחייבויות כלפי צדדים שלישיים. בכל הנוגע למשיבה, זו מחזיקה את הסחורה להבטחת תשלום חובות, ואם הסחורה תצא מידיה, לא תוכל, כך נראה, לקבל דבר תחתיה.

באיזון זה, הנזק שייגרם למשיבה, בכל הנוגע לחוב אותו היא מבקשת להבטיח באמצעות עיכוב הסחורה, הינה כבד יותר, שכן מדובר בנזק בלתי הפיך. מאידך, יש בידי המבקשת לקבל את הסחורה לידיה, תוך הבטחת המשיבה באמצעות בטחונות וערבויות הולמות, כגון עירבון או ערבות בנקאית.

אם יימצא בסופו של יום, כי המבקשת לא היתה זכאית לקבל הסחורה או כי המשיבה היתה זכאית להמשיך ולהחזיק הסחורה בידיה עד לתשלום מלוא החובות להם היא טוענת, יחולטו הערבויות והערבונות. אם יוחלט על ידי בית המשפט, כי המבקשת היא אכן הבעלים של כל הסחורה, וכי המשיבה לא היתה זכאית להחזיק הסחורה בידיה, יושבו הבטחונות לידיה של המבקשת.

לפיכך, המתווה הנכון, הראוי והצודק שיש לנקוט בו בנסיבות העניין, הינו שחרור הסחורה מהמשיבה והעברתו לידי המבקשת, תוך הבטחת מלוא נזקיה של המשיבה בגין כך.

אין מחלוקת, כי המשיבה אינה רשאית להחזיק בידיה סחורה, אשר שוויה הוא גבוה יותר מאשר סכום החוב הכולל שהיא טוענת לו, העומד על סך של כ-600,000 ₪.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים נוגעת לשאלת גובה הערבון או הערבות הבנקאית שיהיה על המבקשת להפקיד, לצורך קבלת הסחורה, כולה או חלקה.

בשלב זה, אין בית המשפט נדרש לקבוע את גובה החוב המדויק לו זכאית התובעת וכן אין צורך להכריע בכל המחלוקות הנוגעות לזיקה שבין החוב לחברות בקבוצת ישקול לזכויות המשיבה בסחורה. שכן, כל שנדרשת המבקשת לעשות כעת הינו להעמיד בטוחה חלופית לסחורה המצויה בידי המשיבה. המבקשת אינה נדרשת לשלם את החובות להם טוענת המשיבה, ועניין גובה החוב שזכאית לו המשיבה וכן זכאותה לעכב או לממש סחורה שהופקדה בידיה בקשר לחוב זה, יתברר בין הצדדים בהליכים המשפטיים המתאימים.

כמפורט לעיל, יש למצוא פתרון, אשר מחד – יאפשר למבקשת קבלת הסחורה לידיה במהירות, ומאידך – יבטיח את המשיבה לנוכח טענותיה בדבר קיומו של חוב כספי אשר לגביו זכאית לעכב ו/או לממש סחורה שנמצאת בידיה.

המשיבה מטילה ספק באמיתות ובכשרות העסקה שנעשתה בין המבקשת לחברת קופרשולץ, אולם גם טענות אלו אינן נדרשות להכרעה במסגרת הסעד הזמני, שכן אם המשיבה תקבל לידיה בטוחה אחרת, שווה בערכה לסחורה, או לחוב שהיא טוענת לו, ובכך יובטחו מלא נזקיה הנטענים, הרי שאין זה משנה, מבחינתה, האם המבקשת אכן רכשה הסחורה כדין, אם לאו.

יש לזכור, כי למעשה, הסעד הזמני המבוקש חופף באופן מלא לסעד העיקרי המבוקש בתובענה. ברור, כי כל סחורה שתוצא מידי המשיבה ותועבר לידי המבקשת, לא תוחזר, שהרי כוונת המבקשת למכור סחורה זו ולהעבירה לידי צדדים שלישיים. גם על רקע זה, על בית המשפט לנקוט זהירות במתן צו עשה זמני, אשר משנה את המצב הקיים, ומורה על העברת סחורה המצויה בידי המשיבה, לידיה של המבקשת.

על כן, יש להבטיח את המשיבה לגבי מלוא החוב לו היא טוענת, היינו בסך של כ- 600,000 ₪.

על יסוד נקודת המוצא לפיה שווי הסחורה הוא כ-900,000 ₪, ניתן בזאת צו עשה זמני, המורה למשיבה, לשחרר לידי המבקשת, לאלתר, סחורה ששוויה עומד על סך של 300,000 ש"ח.